רובנו מתלבשים לאורך היממה והבגד הוא עור שני לנו. הבגד בונה זהות עצמית, מחבר אותנו למגדר, גיל, מעמד סוציואקונומי ותפקיד.
כאשר אדם חווה תהליך של מחלה, לעיתים הדרך בה הוא מתלבש משתנה עקב נסיבות שונות. לעיתים אנשים ממשיכים להתלבש בהתאם לתפקיד בו היו לאורך שנים למרות, שהעיסוק שלהם השתנה בעקבות המחלה.
לבגד מימד תפקודי אך מעבר לכך, רגשי וקוגניטיבי. מימדים שאם נדע כיצד לזהות אותם, הם יכולים להוות בשבילנו, המטפלים, גשר לתקשורת עם הלקוחות . תקשורת שתוביל להבנת תהליכים אותם עוברים הלקוחות במרחבים השונים. בעבודה שלי עם אנשים עם מוגבלות אנו לומדים לזהות את החסר ומוצאים ביחד פתרונות בכדי לגבש זהות אישית כמה שיותר עצמאית.
דוגמא לתוכן לסדנא לאנשי טיפול: