הוא הרים את היד שלו מעבר לזום ואמר - עינת אני חייב לשתף...
שאלתי אותו באיזה נושא והוא אמר - בחירה, בחירה של בגדים.
את זוכרת שדיברת איתנו על זה שבכל דבר אפשר למצוא בחירה? אז אני חייב לספר לך.
שאול הוא מדריך בהוסטל לגברים עם מגוון מוגבלויות בחברה החרדית. הוא עובד שם כמה שנים והשתתף בקורס שריכזתי למדריכים .
בבקשה אמרתי -
עד היום, את יודעת שבחברה שלנו, הנערים לובשים שחור ולבן. לפני פסח, יש תקציב לכל אדם בכדי לקנות בגדים חדשים. עד היום, כהרגלנו היינו הולכים עם הדיירים שאנחנו מלווים לקנות בגדים במקום מסויים, איתו יש לנו הסדר ונוח לנו, הם היו רוכשים בגדים ונגמר הסיפור. בעקבות הקורס וההסבר על העשיה שלך, שבגדים מקדמים רווחה והשתתפות, החלטנו לשאול אותם אם הם רוצים לקנות בגדים במקום אחר. האמת, לא ציפינו לאיזה שיתוף פעולה אבל להפתעתי, לא עבר רגע והנערים שיתפו, כל אחד בדרכו שלו, שהם רוצים מותגים ועוד כהנה וכהנה בגדים שאין בחנות הספציפית.
החלטתי לצאת מהרגלי ואמרתי להם לרכוש במסגרת התקציב, היכן שרוצים ושיביאו קבלה. את לא מבינה איך הם חייכו והיו מרוצים...הבגדים נקנו במסגרת קוד הלבוש בחברה אבל פתאום כולם נראו אחרת. הם הרגישו שהקשיבו להם ורואים אותם וזה סופר חשוב כן גם בתוך שחור ולבן אפשר לגוון וחשוב לגוון.
הודאתי לשאול על הסיפור כשבתוכי אני מחייכת חיוך גדול. איזה שינוי משמעותי הדיירים חוו באותו הרגע. ראו אותם, הקשיבו להם, הם הצליחו לבטא את עצמם ולפתח זהות אישית...לכאורה שחור ולבן הם שני צבעים מצומצמים מאוד.
יחד עם זאת, הבדים מהם עשויים הבגדים (כותנה, פוליאסטר, פשתן, בד אלסטי או קשיח ועוד) והגזרות של החולצות והמכנסיים (צמוד, רחב, עם צוארון כזה או אחר, כפתורים, גומי במותן או רוכסן) מאפשרים אין סוף של אפשרויות.
לכל אחד מאיתנו יש סגנון לבוש אחר. חשוב לשים לב לכך ולאפשר בחירה, גם אם נראה שמלכתחילה המגוון צר.
עינת